השכבה על הבטן (prone position) עשויה לשמש כטיפול הצלה בתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS). עם זאת, מעטים הם הנתונים בנושא בחולים כירורגיים ולאחר טראומה, אשר עשויים להיות בסיכון מוגבר לסיבוכים בעקבות ביצועם של שינויים תנוחתיים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'BMC Pulmonary Medicine' מטרת החוקרים הייתה לזהות את היתרונות והסיכונים של השכבה על הבטן בתת קבוצת חולים זו. לצורך כך, החוקרים ערכו חיפוש במסדי הנתונים MEDLINE ו-EMBASE אותם ערכו בהתאם ל-PRISMA 2020, וכן ערכו חיפוש נוסף בספרות ראשונית רלוונטית ובמאמרי סקירה. לאחר מכן החוקרים השתמשו בתכנת Review Manager 5.4.1 לצורך מודל השפעות אקראיות על מנת להעריך את יחס ה-PF, שיעורי התמותה, ימים תחת הנשמה מלאכותית, ומשך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ.
מתוך החיפוש שערכו החוקרים אותרו בסך הכל 1,128 מחקרים, כאשר 15 מתוכם נכללו במטה-האנליזה. מתוצאות החוקרים עולה כי השכבה על הבטן שיפרה באופן מובהק את יחס ה-PF בהשוואה לשכיבה על הגב (הבדל ממוצע, 79.26; רווח בר-סמך של 95%, 53.38 עד 105.13). בקבוצת השכיבה על הבטן נצפה יתרון מובהק מבחינת תמותה (סיכון יחסי, 0.48; רווח בר-סמך של 95%, 0.35 עד 0.67). אף על פי שלא נצפה הבדל מובהק במשך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ, נמצא כי השכיבה על הבטן הובילה להפחתה מובהקת בימי ההנשמה המלאכותית (2.59-; רווח בר-סמך של 95%, -4.21 עד 0.97-). בסקירה שיטתית נמצא כי סיבוכים קלים היו שכיחים, ובמיוחד בצקת בפנים. עם זאת, לא נצפו הבדלים בשיעור סיבוכי הפצעים המקומיים.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי להשכבה על הבטן ישנם סיבוכים ברי-השוואה לאלו שישנם בעת שכיבה על הגב. עם זאת, יתרונותיה של תנוחת השכבה זו, הכוללים חמצון טוב יותר וירידה בתמותה, מובילים לכך שניתן לשקול השכבה על הבטן בחולי טראומה וחולים כירורגיים ניתוחים. החוקרים מוסיפים כי קיים צורך בעריכת מחקר פרוספקטיבי ורב-מרכזי בנושא זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
