רינוסינוסיטיס כרונית מקושרת באופן תדיר לתחלואה נלווית נוספת לאור הדלקת הכרונית. עם זאת, עדיין לא קם מחקר מבוסס אוכלוסייה לאורך זמן אשר בחן את הקשר בין רינוסינוסיטיס כרונית ומחלות עור דלקתיות כרוניות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר הפוטנציאלי בין רינוסינוסיטיס כרונית ומחלות עור דלקתיות כרוניות כמו דלקת עור אטופית, ויטיליגו ופסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו תוארו בעיתון American Journal of Rhinology and Allergy גייסו החוקרים 5,638 מטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית ו-11,276 ללא אבחנה זו אשר שימשו כקבוצת ביקורת. את נתוני המטופלים אספו החוקרים ממאגר המידע של שירותי הביטוח הקוריאנים הלאומיים מ-2002 ועד 2013. את המטופלים זיווגו החוקרים לפי ציון הנטייה ביחס של 1:2 בהתאם לשיטת השכן הקרוב, משתנים סוציו-דמוגרפיים ושנת ההיכללות. באמצעות רגרסיית קוקס ניתחו החוקרים את יחס הסיכונים לדלקת עור אטופית, ויטיליגו ופסוריאזיס במטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית.
תוצאות המחקר הראו כי מטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית לא היו בעלי סיכון מובהק להתפתחות של ויטיליגו או פסוריאזיס בהשוואה למטופלים ללא רינוסינוסיטיס כרונית. עם זאת, היארעות מוגברת של דלקת עור אטופית באופן מובהק סטטיסטית נמצאה בקרב מטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית. ההיארעות של דלקת עור אטופית עמדה על 63.59 ל-1,000 שנות אדם בקבוצת המטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית לעומת 45.38 מקרים ל-1,000 שנות אדם בקבוצת הביקורת. בנוסף, נמצא כי מטופלים צעירים ובגיל ביניים עם רינוסינוסיטיס כרונית היו קשורים באופן בלתי תלוי להיארעות גבוהה יותר של התפתחות דלקת עור אטופית, אך בקבוצת הגיל המבוגר לא התקבלו תוצאות מובהקות בהשוואה זו.
ממצאים אלה מראים כי לא קיימים הבדלים מובהקים בסיכון הכולל לוויטיליגו ופסוריאזיס בקרב מטופלים עם רינוסינוסיטיס כרונית. עם זאת, זיהו החוקרים סיכון מוגבר לדלקת עור אטופית במטופלים צעירים ומטופלים בגיל הביניים הסובלים מרינוסינוסיטיס כרונית. לכן, קלינאים צריכים להביא בחשבון את הסיכון של מטופלים עם אבחנה חדשה של רינוסינוסיטיס כרונית לפתח גם דלקת עור אטופית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
