תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי עלתה בשנים האחרונות והיא גבוהה בכשנתיים בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה-OECD ועומדת על 81 שנה לעומת ממוצע של 78.3 שנה. בקרב נשים תוחלת החיים גבוהה יותר - 84.8 לעומת 83.6 בממוצע ה-OECD. תוחלת החיים הכללית באוכלוסיה עומדת על 82.9 שנים והיא מהגבוהות ב-OECD. כך עולה מנתוני הבריאות של 38 מדינות שפרסם ארגון ה-OECD.
עוד בעניין דומה
מאגר המידע של ה-OECD מכיל מגוון רחב של מדדי בריאות בני השוואה בין המדינות השונות. בדו"ח זה מובאים למעלה מ-50 מדדים נבחרים, המאפשרים להעריך את מצב הבריאות במדינת ישראל מהיבטים שונים ביחס לשאר המדינות החברות בארגון. המדדים המובאים בדו"ח כוללים את הנתונים העדכניים האחרונים, משנת 2019. בנוסף, מוצגים גם נתונים מ-2010, המשקפים את השינוי לאורך זמן בישראל ובשאר מדינות הארגון בכל מדד ומדד.
בעקבות נתוני הארגון הבינלאומי, פרסם מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות את דו"ח מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD. יש לציין כי בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ מגיפת הקורונה, סקטור הבריאות העולמי עבר שינויים מקצה לקצה. שינויים אלה צפויים להשפיע על המדדים השונים בשנים הבאות ואינם באים לידי ביטוי בפרסום זה, המציג את הנתונים השלמים העדכניים ביותר שפרסם ארגון ה-OECD – בשנת 2019, טרם פרוץ המגיפה.
עיקרי הממצאים המופיעים בדו"ח:
שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע במדינות החברות בארגון ועמד בישראל, בשנת 2019, על 3.1 פטירות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 4.2 בקרב מדינות ה-OECD.
שיעור צריכת האלכוהול בישראל הינו נמוך משמעותית מממוצע מדינות הארגון ועומד על 3.1 ליטרים בשנה לעומת 8.8 ליטר בממוצע בשאר מדינות הארגון, והוא מהנמוכים ביותר מבין מדינות הארגון.
שיעור השמנת היתר באוכלוסיה בישראל עמד על 17.7%, בדומה לממוצע במדינות הארגון (17.5%).
שיעור הפריון בישראל הוא הגבוה ביותר ב-OECD ועומד על 3 לידות לאישה לעומת 2.1 במקום השני (מקסיקו) ו-1.6 בממוצע ב-OECD.
ישראל ניצבת במקום השלישי ב-OECD באחוז המחזיקים בביטוחי בריאות וולונטריים עם שיעור מחזיקים של 84.1%.
שיעור ההוצאה על בריאות מהתוצר בישראל עומד על שיעור יציב של 7.5% והוא נמוך מרוב מדינות ה-OECD – מקום 27 מתוך 37 בדירוג המדינות, ומהממוצע במדינות הארגון העומד על 8.9%.
שיעור ההוצאה הציבורית מתוך סך ההוצאה על בריאות הינו מן הנמוכים ב-OECD ועומד על 65% לעומת 74% בממוצע ב-OECD – מקום 31 מתוך 38 בדירוג המדינות.
שיעור הרופאים הפעילים לאלף נפש נמוך בכ-9% מהממוצע במדינות ה-OECD ועומד על כ-3.3 רופאים לאלף נפש. גם שיעור האחיות לאלף נפש הינו מן הנמוכים ב-OECD ועומד על כ-5 אחיות לאלף נפש.
שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (רביעי מתחתית הרשימה) ועומד על כ-2.2 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.5 במדינות החברות ב-OECD. המשרד הבריאות מציינים כי ההגדרות שונו לפני מספר שנים וכעת מיטות לבריאות הנפש נכללות בהגדרה של מיטות כלליות. שינוי זה משפיע גם על הנתונים בנוגע לשהייה הממוצעת ולשיעורי התפוסה. תפוסת המיטות בישראל עומדת על 91% והיא מהגבוהות ב-OECD.
שיעור מכשירי ה-MRI למיליון תושבים בישראל עומד על 5.1. למרות ההגדלה המשמעותית בשנים האחרונות של מספר המכשירים, ישראל נמצאת במקום נמוך לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 17. רק במקסיקו וקולומביה שיעור נמוך מזה שבישראל. עם זאת, בעקבות הניצול הגבוה של המכשירים, הפער במספר הבדיקות לנפש בין ישראל ל-OECD (של כ-40%) קטן יותר מהפער במספר המכשירים (של כ-70%). בישראל מבצעים 47.5 בדיקות MRI לאלף תושבים לעומת 80 ב-OECD. מספר בדיקות ה-MRI בישראל ביחס לאוכלוסיה עלה בשנת 2019. לעומת זאת, בבדיקות CT ישראל דומה לממוצע ה-OECDי- 159 בדיקות ל-1,000 איש לעומת 155 ב-OECD.
שיעור הניתוחים הקיסריים בישראל הוא הנמוך מבין מדינות הארגון ועומד על 151 ניתוחים לאלף לידות חי לעומת 276 ניתוחים בשאר מדינות הארגון.
שיעור ההתאבדויות בישראל ל-100 אלף תושבים עלה בשנת 2019 ועומד על 6. עם זאת, שיעור זה נמוך משמעותית מממוצע מדינות הארגון שעומד על 11.6 והוא מהנמוכים בקרב מדינות הארגון.
שיעור המעשנים בישראל ב-2019 עמד על 16.4% מהאוכלוסיה בגיל 15 ומעלה, בדומה לשיעור הממוצע של מדינות ה-OECDי(16.3%).
מנכ"ל המשרד, פרופ' נחמן אש, מסר: "נתוני ה-OECD משקפים נאמנה את מצבה של מערכת הבריאות בישראל, שמראה תוצאות מצוינות, אך עם משאבים נמוכים יחסית. בשנתיים האחרונות, יותר מתמיד, אנו רואים כיצד עובדי מערכת הבריאות נותנים מעצמם ומובילים את מערכת הבריאות למצוינות, ועל כך אנו מודים להם. מערכות הבריאות בכל העולם ניצבות כעת בפני טלטלה ואנו צופים כי נתוני ה-OECD יספקו לנו ממצאים מעניינים ביותר בשנים הקרובות".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
