דעות

על חשיבותה של היגיינה ומיהי באמת מלכת הרפואה האמיתית

במקום להסתופף במגדל השן האקדמי או לפקח על אחיות, על רופאי בריאות הציבור בישראל מוטלת החובה להתריע, להשמיע קול ברור ולצאת במסעות הסברה נרחבים יותר

אזרח הודי. לאחד מכל שלושה בני אדם אין גישה לבית שימוש ולמים נקיים. צילום: אילוסטרציה

בשנת 2007 נשאלו רופאים קוראי ה-British Medical Journal, אחד העיתונים הרפואיים החשובים בעולם, שאלה פשוטה: מהי ההמצאה החשובה ביותר ברפואה מאז שנת 1840 (השנה שבה הירחון התפרסם לראשונה)? במקום הראשון - הפתעה: מהפכת ההיגיינה שבבסיסה הקמת צנרת לאספקת מים נקיים ומערכת ביוב לפינוי הפרשות. במקום השני נבחר גילוי האנטיביוטיקה ובמקום השלישי האפשרות להרדים חולים לפני ניתוח או טיפול כואב.

בחירתם של אלפי הרופאים בהיגיינה כמסמלת התקדמות משמעותית ברפואה מעידה על חשיבותן הרבה של פעולות מניעה לטובת בריאות הציבור כולו. לפי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2015, לאחד מכל שלושה בני אדם אין גישה לבית שימוש ולמים נקיים. התוצאה היא שיעורים גבוהים של מחלות מעיים בקרב ילדים ומבוגרים וזיהומים קטלניים שונים.

המחקר והידע הרפואי הביאו לכך שבידי הרופא היום אפשרויות מרובות לאבחון גורמי זיהום קטלניים וגידולים ממאירים ולטיפול בהם. מרבית החומר של בחינות הגמר ברפואה שעברתי בשנת 1970 נעשה לא רלוונטי: תרופות נעלמו, ניתוחים שהיו נפוצים הוסרו מהרשימה, ואמצעי האבחון התרבו מאוד כך שמעבדות בית החולים תופסות מרחבים גדולים בקומות המסד של בתי החולים.

חבריי לכיתה שבה סיימתי את לימודיי לפני 35 שנים בחרו מקצועות רבים להתמחות ועשו חיל. אבל שני מקצועות לא משכו אף לא סטודנט אחד - רפואה משפטית ובריאות הציבור. בתום שש שנות לימוד, הסטודנטים לרפואה יצאו למלא את משאת נפשם, שהיא הטיפול בחולים, ואילו תדמיתה של בריאות הציבור היתה לא יותר מאשר אחות בית ספר בשמלה ירוקה ושביס המחסנת את הילדים ומסבירה לבנות את מהות המחזור החודשי.

בשנים האחרונות חל שינוי קל בעמדת סטודנטים, כנראה בהשפעת סדרות טלוויזיה שבהן צוות מחקר אפידמיולוגי מזהה בתוך 45 דקות שידור את הגורם למגפת שלשול, או את החיידק שמנתח העביר למטופליו. זהו חלק מעבודתם של רופאי בריאות הציבור, שמומחיותם יכולה להביא תועלת למספר הרב ביותר של אנשים, החל בתינוקות וכלה בקשישים.

לאחרונה התפרסמה בעיתון ניו יורק טיימס כתבה מעניינת במיוחד, שכותרתה "מצילה חיי אדם וחוסכת כסף. מדוע איננו משקיעים בבריאות הציבור יותר כסף?". התשובה היא שנושאי בריאות הציבור אינם מביאים את המצביעים לתמוך בנושאי המשרה, ולכן הם משקיעים פחות בתחום זה. שיפור ושכלול מערכת הביוב, מניעת עישון וטיפול בהשמנה אינם נושאים המביאים את הציבור לתמוך בשר בריאות שעונה לתביעותיהם (המוצדקות) של תוספת מכשירי דימות, קיצור תורים, הקטנת העומס במחלקות לרפואה דחופה ושאר נושאים העוסקים ברפואה אך לא בבריאות.

רפואה ובריאות הם שני נושאים שונים שיש להבחין ביניהם: רפואה היא הטיפול הפרטני באדם החולה, ובריאות היא מניעת מחלה באמצעות יצירת תנאים הולמים לאדם בסביבתו – חינוך, שמירה על איכות המזון והמים, בניית תשתיות המאפשרות התניידות ומניעת הצורך להגיע לרופא. במדינות רבות בעולם מפרידים בין המשרד העוסק ברפואה לבין המשרד העוסק בבריאות, והשר הממונה אינו עוסק ברישוי בתי חולים ובחלוקת MRI למוסדות הרפואיים אלא אך ורק בפעולות של בריאות הציבור. זה קורה בחלק ממדינות ארצות הברית, וגם במדינות אחרות כמו קטאר, תאילנד, אפגניסטן, קונגו ומאלי.

לאחר פרסום הכתבה ב"ניו יורק טיימס" התבקשו קוראי העיתון, שאינם רופאים, לדרג את הנושאים שחשוב להביא למודעות הציבור הרחב כדי למנוע מחלות ולקדם בריאות. הפעם, כמובן, ההיגיינה האישית אינה זקוקה עוד לפרסום ומה שהציעו משתתפי הסקר הנוכחי היו המכשלות של המאה שלנו – השמנה, מחלות לב, סוכרת, ודאגה לאם וליילוד מתחילת ההריון.

בריאות הציבור היא מלכת הרפואה האמיתית. רופאי בריאות הציבור בישראל חייבים להשמיע קול ברור ולצאת במסעות הסברה נרחבים יותר. אל להם להסתופף במגדל השן האקדמי ולייצר מאמרים או לפקח על אחיות בריאות הציבור. מוטלת עליהם החובה להתריע – לא רק בוועדות בכנסת אלא גם בפרסום וביצירת שדולה פעילה, שתראה את היתרונות שבהטלת מס על סיגריות למשל ושלא תסתפק בהודעות לקוניות של דוברי משרדי ממשלה. עליהם להראות שהם פועלים ממש ומחוקקים לטובתנו. ההשקעה שנדרשת מהם אינה קטנה אבל מחירה נמוך ממחירה של תוספת לקיצור התורים, והתועלת גדולה בהרבה.

(המאמר התפרסם לראשונה ב-7.6.17 ב"הארץ")

נושאים קשורים:  היגיינה,  בריאות הציבור,  איגוד רופאי בריאות הציבור,  חדשות,  דעות
תגובות